רִבִּי מֵאִיר אוֹמֵר. אַף הַשּׁוֹחֵט לְשֵׁם אֵימֻרֵי צִבּוּר פָּטוּר׃ אָמַר רִבִּי לָֽעְזָר. דִּבְרֵי רִבִּי מֵאִיר אֲפִילוּ עֶגֶל. אַתְּ שְׂמַע מִינָּהּ תַּרְתֵּיי. אַתְּ שְׁמַע מִינָּהּ. דָּבָר שֶׁאֵין לוֹ קִיצְבָה וְדָּבָר שֶׁאֵין דַּרְכּוֹ לְהִתְחַלֵּף וְיֵשׁ בָּעֲשִׂייָתוֹ מִצְוָה. 44a רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ אָמַר. יֵשׁ בָּעֲשִׂייָתוֹ מִצְוָה כְּגוֹן יְבִמְתּוֹ נִדָּה וּבָא עָלֶיהָ. רִבִּי יוֹחָנָן אָמַר. (יֵשׁ) [אֵין] בָּעֲשִׂייָתוֹ מִצְוָה כְגוֹן שְׁנֵי שְׁפוּדִין אֶחָד שֶׁלִּשְׁחוּטָה וְאֶחָד שֶׁלִּנְבֵילָה. וּבִיקֵּשׁ לוֹכַל מִזֶּה וְאָכַל מִזֶּה. מַתְנִיתָה פְלִיגָא עַל רִבִּי יוֹחָנָן. שָׁכַח וּמָל אֶת שֶׁל אַחַר שַׁבָּת בַּשַּׁבָּת. רִבִּי אֱלִיעֶזֶר מְחַייֵב חַטָּאת. וְרִבִּי יְהוֹשֻׁעַ פּוֹטֵר׃ הֲרֵי אֵין בָּעֲשִׂייָתוֹ מִצָוָה וְרִבִּי יְהוֹשֻׁעַ פּוֹטֵר. שְׁמוּאֵל קַפּוֹדָקְיִּא אָמַר. לְמָחָר יֵשׁ בָּעֲשִׂייָתוֹ מִצְוָה.
Pnei Moshe (non traduit)
ר''מ אומר וכו' אמר ר''א. אמורא. לדברי ר''מ אפי' עגל של שלמים ששחטו לשם פסח פטור הוא ואר' מאיר דתוספתא קאי דתני שם בפ''ה י''ד שחל להיות בשבת אחד דברים שהן ראויין להביא פסח ואחד דברים שאין ראויין להביא פסח ושחטן פסח והשוחט לשם חטאת צבור לשם עולות ופסח ששחטו בשבת שלא לשמו פטור דברי ר''מ ועלה קאמר ר' אלעזר דלר' מאיר אפי' עגל של שלמים דליכא דטעי בה לפסח אפי' כן אם שחטה בשבת לשם פסח פטור דמיהת טרוד בה להקריבה ומחמת כן טעה והוה ליה טועה בדבר מצוה ועשה מצוה דמ''מ הקרבן כשר הוא:
את ש''מ. מהא דר''א אליבא דר''מ דדבר שאין לו קצבה מיהת בעי' ששחט לשם זה דדוקא אם שחט לשם פסח שאין לו קצבה הוא דפוטר. בדבר שאין דרכו להתחלף. כלומר אפי' בדבר שאין דרכו להתחלף כמו עגל לשם פסח שהכל יודעין שאין פסח בא אלא מן הצאן אפ''ה פטור ויש בעשייתו מצוה נמי מיהת בעי' ואין זה עוד דבר אחר דבדבר זה דוקא הוא דפוטר ר' יהושע בכל גווני דטועה בדבר מצוה ור''מ כר' יהושע ס''ל בענין זה:
רשב''ל אמר. לעולם גבי טועה בדבר מצוה יש בעשייתו מצוה בעינן וכן בעלמא וכגון יבמתו נדה ובא עליה ולאו דוקא נדה ממש שהיה יודע שהיא נדה אלא בסמוך לוסתה איירי דמצוה מן התורה לפרוש ממנה כדדרשינן מוהזרתם את בני ישראל והדוה בנדתה מכאן אזהרה לבני ישראל לפרוש מנשותיהן סמוך לווסתן אלא דביבמתו שבוש ממנה לשאול אותה אם היא סמוך לוסתה ובעל אותה פטור דיש בעשייתו מצוה שמייבם את יבמתו:
ר' יוחנן אמר. אפי' אין בעשייתו מצוה אלא שנתכוין לשם מצוה ועלתה בידו דבר איסור:
כגון שני שפודין. של בשר צלוי:
אחד של שחוטה. והוא של קדש ומצוה לאכול:
ואחד של נבלה. וביקש לאכול מזה של מצוה ועלתה בידו לאכול מזה של נבילה פטור דר' יוחנן סבירא ליה דכוונתו לעשיית מצוה הוא דבעי' ויש מצוה בעשייתו בעלמא ואפי' לא עלתה בידו עכשיו אלא האיסור נמי טועה בדבר מצוה קרינן ביה לפוטרו מן החטאת. א''נ דלא פליג רבי יוחנן אדריש לקיש בעיקר הדין בעלמא דיש בעשייתו מצוה בעי' אלא אגוונא דר''ל הוא דפליג דלר''ל יבמתו נדה קרי ליה יש בעשייתו מצוה וכדאמרן ור' יוחנן קאמר דכה''ג אין בעשייתו מצוה קרי' ביה דמ''מ הי' לו לשיולי אם צריך הוא לפרוש ממנה והרי זה כגון שני שפודין וכו' דחייב דהוה ליה לשיולי וה''ה ביבמתו נדה דחייב והשתא שפיר הוא הא דלקמיה:
מתני' פליגא על ר' יותנן. דתנינן פ' ר''א דמילה מי שהיו לו ב' תינוקות א' למול בשבת ואחד למול אחר השבת ושכח ומל את של אחר השבת בשבת וכו' והרי אין בעשייתו עכשיו מצוה דאותו של אחר השבת לא הגיע זמנו למול ואפ''ה רבי יהושע פוטר. דבשלמא לר''ל ל''ק דאיהו בכה''ג יש בעשייתו מצוה קרי ליה כמו יבמתו נדה דאף על גב דעכשיו לא עשה מצוה מ''מ בעשייתו שבא על יבמתו לשם מצוה נתכוין הוא ור''ל בתר כוונתו אזיל אע''פ שעלתה בידו דבר איסור אפ''ה פטור הוא וה''ה באותו שלאחר השבת אע''ג דעכשיו עלתה בידו דבר איסור מ''מ הוא נתכוין לאותו תינוק של שבת וטועה בדבר מצוה ובעשייתו נתכוין למצוה והלכך פוטר ר' יהושע אלא לר' יוחנן דאזיל בתר מעשה דהשתא שעלתה בידו דבר איסור ומחייב דלדידיה בעינן שיהא בעשייתו מצוה כל דהוא עכ''פ ומדמי האי דינא לשני שפודין וא''כ קשיא ההיא דתינוקות:
שמואל קפודקיא אמר. דלר' יוחנן נמי ל''ק דגבי תינוקות מיהת למחר יש בעשייתה מצוה ומכיון דאיהו טרוד בעשיית מצוה של התינוק של שבת דזמנה הוא ושכח ומל את של אחר השבת טרוד הוא השתא בעשיית מצוה ושע''י כך נזדמן לו את שאין זמנו היום אבל גבי יבמתו נדה דהוה ליה לשיולי ליכא למימר דטרוד הוא בדבר דהשתא זמנו הוא שהרי אין כאן דבר שמטריד אותו בכך והיה לו להמתין וזהו טעמיה דר' יוחנן גבי יבמתו ולא דמיא כלל לההיא דתינוקות:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source